לחץ להגדלה
יאשה
ז'ק צור הדליק/ה נר לזכרו ב-18/09/2009: "אדם צנוע ורב פעלים שעשה רבות למען הקהילה יכול לשמש סמל ודוגמה ביושרו לנושאי תפקיד ברמתו שלא סרו מדרך הישר.".
 
גל דרור הדליק/ה נר לזכרו ב-07/02/2008: "עברו 4 שנים ואני זוכר ואוהב ומתגעגע גם אליך וגם לסבתא.".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר יעקב אלפרוביץ', אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר יעקב אלפרוביץ', אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
דברי פרידה  / עופר אופיר (נכד)

אתמול כשאבא אילפן והודיע שהלכת לעולמך


הייתי באוטו- נהגתי.


חשבתי שהודעה כזו תעבור בקלות, הרי ציפינו לה. זה היה ברור שהיא תגיע


חשבנו שתהיה תחושה של הקלה.


עצרתי בצד הכביש ובכיתי. אח"כ חשבתי - למה בכיתי, למה אני עצוב?


הרי לחיות 100 שנים בארץ הזו זה לא דבר מובן מאליו.


בארץ בה נערים נהרגים


נשים נרצחות.


בארץ של מלחמות רצופות- לשרוד 100 שנה זה משהוא.


אבל בכיתי.


45 שנה שיש לי סבא- והנה לא עוד.


נזכרתי לאחור : בימי הילדות הארוכים בחצר ברחוב הרב קוק 27.


בך בגופיה לבנה, מכנסים קצרים - תמיד נראית לי סבא- גוזם את הדשא שמשום מה אצל השכנים היה תמיד ירוק ובריא יותר.


יושב במרפסת קורא עיתון "דבר" , שותה תה- כן רק תה , וממתיק אותו מצלוחית קטנה מזכוכית, אוכל דג מלוח במטבח הקטן.


נזכרתי בך חוזר מהדיג הראשון לאחר הפנסיה - דג עם חכה שנדמה לי שמרק אטלס קנה לך- אבל ללא דגים.


נזכרתי בקנאה שתמיד אחזה בי למול כתב היד הברור, המדויק- מעשה אמן שלך-לעומת שלי שאפילו אני איני מבינו.


נזכרתי בך רוצה תמיד שאיזה שהוא נכד ילך בדרכך ויהיה מהנדס- גם את ההבטחה שלך שיקבל במתנה את סט המחוגות - נזכרתי.


עם מותך - טעם הקציצות של סבתא - חזר אלי.


חיית 100 שנים, נראה כאילו חיכית לשנת ה-100 ונפחת את נשמתך.


השנים האחרונות היו לא קלות-לא לך-ידעת בראשך הבריא שאתה אינך אתה.


הן היו לא קלות לתמר ולדני,שראו אותך בדעיכתך ובסבלך וברצונך לסיים את הכל.


אבל השנים הקשות היו קצרות, לא משמעותיות למול השנים הארוכות , הרבות , המלאות שלך.


השנים בהן ליוית כמעט את כל המאה הקודמת וגלשת אל המאה הזו.


השנים היותר גורליות של העם שלנו ושל האנושות כולה.


מהפכות בארץ בה גדלת ואת שפתה דיברת, רדיפה של יהודים ,שואה בלתי נתפסת ,מאבק להקמתה של מדינה,הקמתה של מדינה , צמיכתה, דעיכתה?


שנים מלאות עשיה,בנית עיר-אולי יש לנו קצת ביקורת על איך העיר הזאת נראית-אבח מימאיתנו ליווה והשפיע על עיצובה והתפתחותה של עיר במשך 30 שנה?


והחשוב - בניית משפחה.


תמיד הייתם לי אתם - סבא וסבתא ציפורה-מודל ודוגמה לאיך זוג צריך לחיות-באהבה,בפירגון,בצניעות וביושר,בתמימות.


סבא- מאה שנים זו תקופה כל כך ארוכה בה צוברים הרבה הרבה מכרים, אך גם מאבדים רבים. בין מלוויך היום חסרים חבריך הרבים -את כולם ליווית אתה.


יש כאן נכדים,נינים,בני משפחה,חברים של תמר ודני,מלווים בין דור אחר למנוחת עולמים.


בעוד חודש נבוא לכאן שוב -נגלה מצבה- מלבנית פשוטה וצנועה.


זהה לזו של סבתא-צנועה כמוכם , חזרת להיות לצידה,ליד סבתא אותה כל כך אהבת.


הסתיימה תקופה-לי אין יותר סבים


 

הזמנה / תמר דרור (בת)
כל המוקירים את זכרו של אבינו מוזמן להצטרף לאתר. בתודה
בוגר המחזור הראשון בטכניון / עד עולם

"איש ספר ושוחר תרבות, שמוזיקה קלאסית התנגנה ברדיו שבסלון ביתו דרך קבע," מספרים תמר ודן, ילדיו של יעקב אלפרוביץ'', על אביהם.
יעקב (יאשה) אלפרוביץ'' נולד לפני כ-100 שנה בעיירה קטנה ליד מינסק שברוסיה הלבנה. "עוד בנעוריו היה אבא חבר בתנועה הציונית וב-1925 החליט להגשים את הציונות הלכה למעשה ולעלות לארץ," מספר בנו.
יעקב הגיע לחיפה ולמד הנדסה אזרחית במחזור הראשון בטכניון. בתקופת הלימודים נהג לאכול במטבח הפועלים שהפעילה ההסתדרות באותם ימים, שם גם פגש את אשתו לעתיד, ציפורה. הזוג הצעיר עבר לירושלים, ויעקב, שהיה כבר מהנדס צעיר, עבד בפרויקטים של הממשלה הבריטית לפיתוח מערב ירושלים.
בשנות ה-30 המוקדמות עברו בני הזוג ובנם למגדיאל ויעקב עבד ב"פרויקט אלף הבתים", שכלל הקמת יישובים כפריים בשרון. באותן שנים היה יעקב חבר ב"הגנה" ולימים הצטרף למפלגת מפא"י.
ב-1947 קיבל יעקב את תפקיד מהנדס העיר פתח תקווה, בו החזיק עד שפרש לגמלאות ב-1970. ילדיו מספרים כי הקדיש לעבודתו לילות כימים ותמיד היה קשוב לצורכי הקהילה ותרם לקידומה.
בשנות ה-70 הגיעו גלי העלייה הראשונים מרוסיה, ויעקב פעל רבות לסייע לעולים ולהקל עליהם את חבלי הקליטה.
במהלך השנים זכה יעקב בתארים שונים, ביניהם "נשיא כבוד של רוטרי בפתח תקווה", "יקיר התזמורת הפילהרמונית" ו"יקיר חברי ההגנה של העיר פתח תקווה". הוא השתתף בחגיגות 75 שנים לטכניון ותרם להקמת בניין חדש בפקולטה בה למד.
מכריו יזכרו אותו כאיש הגון וישר שכוחו ובריאותו עמדו לו עד שנפטר בשיבה טובה.

(כתבת זכרון שפורסמה לזכר יעקב ז"ל בעיתון "מעריב" ביום 15.4.04 )
cClbMmCTSMFE / Akash Akash (ojlvbySRe2)   לקריאה  
מכתב פרידה, נכתב ב - 9 לפברואר 2004 / גבע דרור (נכד)   לקריאה  
לאבא / דן אופיר (בן)   לקריאה  
אלעד בן השמונה וחצי כותב: / תמר דרור (בת)   לקריאה  
לאבא היקר / תמר דרור (בת)   לקריאה  
להוספת דברים לזכרו לחץ כאן 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©